בעשור האחרון, כשהנגישות למידע, מחקרים, סרטונים ומאמרים אפשרית יותר מתמיד, אנו למדים על כוחן של מילים ומחשבות.
כולנו וודאי יודעים שכשמישהו מאמין בנו, מעריך אותנו ומדרבן אותנו - אנו מרגישים מוצלחים יותר ואף מגיעים להישגים גבוהים יותר ולהפך - כשנוזפים בנו על בסיסי יומי, מעליבים אותנו או לא מאמינים בנו - אנו מרגישים לא מוערכים והדבר עלול להשפיע על הישגינו לרעה (אפקט פיגמליון)
כשניגשתי ללמד את ילדיי על כוחן של המילים והמחשבות רציתי להעביר להם את ההבנה שאין רע והכל יחסי. דברים שנראים לנו רעים יכולים להתברר בדיעבד כמצבים שהובילו לדברים טובים. ולכן ההתייחסות שלנו למה שקורה בחיינו, היא החשובה ביותר - כיצד אנו תופסים את הדברים. כל דבר שאנו חווים בחיים הוא לחיוב, לשם התקדמות אישית וקולקטיבית. כל כישלון הוא זמני ומוביל להגברת המוטיבציה ולהתגברות, שינוי וגדילה. כמובן שהחשיבה הזו - בכך שהכל לטובה, תלויהאך ורק בנו וניתנת ללמידה.
נתתי לילדיי דוגמה אישית-
למרות כל הקושי בכך שהייתי בשמירת הריון שכללה מיונים דחופים ומנוחה מוחלטת שהקשתה גם על ילדיי ושינתה לנו את כל התכנונים של החופש הגדול, זכינו להיות עם אמי (וסבתם) על בסיס כמעט יומיומי לפני מותה הפתאומי. מתנה שננצור לעד.
תיארתי לילדיי מצבים "רעים" כביכול מעולמם שלהם וביקשתי מהם להגיד לי אפשרויות שונות של חשיבה - אחת חיובית ואחת שלילית על המצב שקרה כביכול, שלא בשליטתם. ככל שהם נכנסו לזה יותר ויותר הם הבינו והרגישו בגופם את ההבדל בין סוגי החשיבה ועל כך שזו בסך הכל בחירה.
בשלב זה צפינו יחד בסרטון הנהדר הזה שעוסק בהבנה שאין טוב או רע, תוך כדי הצפייה תרגמתי להם את הסרטון שהשאיר בהם ובי רושם רב.
לאחר שהצלחתי להעביר את המסר שאין דבר כזה רע ושהכל תלוי בהתייחסות שלנו ובפירוש שלנו למצב, והילדים הבינו את כוח המחשבות החיוביות יכולנו להעמיק את הלמידה ולהבין את כוחן של המילים. הרי מחשבות מורכבות ממילים ומילים מורכבות גם מסאונד - ועל זה נדבר בפוסטים הבאים.
כדי להמחיש להם את כח המילים, שאלתי אותם כיצד ילד ירגיש אם הוריו או מורתו היו מעליבים, משמיצים, ומשפילים אותו - שניהם הסכימו שהילד היה נעלב, מתכנס בעצמו ולא נהנה משום דבר. וכיצד ילד שהוריו ומוריו היו מעריכים אותו, מאמינים בו, מעודדים אותו היה מרגיש? שניהם הסכימו שזה היה משנה לו את החיים ואת היומיום.
אם כך, האם אני תלוי בסביבה שלי כדי להרגיש טוב?
לא. לסביבה אמנם יש השפעה אך בסופו של דבר הכל תלוי בפרשנות שלנו.
אני תלוי בראש ובראשונה בעצמי - בכך שאני בוחן היטב את המחשבות שלי על עצמי ועל כישוריי.
בכך שאני בוחר לחשוב על עצמי מחשבות מעצימות ומעודדות גם ובמיוחד ברגעים קשים. בכך שכל דבר שקורה לי, תלוי אך רק בתפיסה שלי ובפירוש שאני נותן למה שקרה.
תרגיל עם ילדים:
להתחיל את היום בהסתכלות במראה ואמירות כגון:
1. אני נהדר / אני נהדרת!
2. היום עומד להיות יום נפלא!
3. אני יכול להצליח בכל מה שארצה / אני יכולה להצליח בכל מה שארצה! ועוד..
הנה סרטון מקסים שרץ ברשת
כדי להטמיע נושא חשוב זה, חייבים לחבר את זה להיגיון, ללוגיקה ולשם כך ערכנו ניסוי בעקבות ניסוי המים של מסרו אמוטו.
לטענת אמוטו, כאשר חושפים כלי מים למילים חיוביות, תמונות יפות או מוזיקה נעימה, מחלקים אותם למספר צלחות פטריוחושפים אותם לטמפרטורה של -250C למשך שלוש שעות, ניתן לראות במיקרוסקופ שנוצרים בהם גבישים קריסטליים מרהיבים. אולם, כאשר המים נחשפו לדברים שליליים, מתקבלות צורות מכוערות ולא סימטריות.
במשך השנים הניסוי שערך התפתח ואנשים ברחבי בעולם החלו לבדוק את כוחן של המילים והמחשבות על אורז, תפוחים, צמחים ועוד.
מאחר והניסוי שערך אינו חד משמעי וישנה ביקורת על אמינותו, החלטנו שנצא למסע מעניין ונחקור זאת בעצמנו.
תהליך הניסוי והממצאים יעלו בעוד כשבועיים,
מבטיחים לעדכן.
והנה תוצאות הניסוי (התפוחים הושמדו ע"י דורי הקטן שלי ולכן ערכנו ניסוי נוסף עם אורז)
בכל צנצנת שמנו 2 כפות אורז מבושל כמעט לגמרי ומעליו 2 כפות מים.
הניסוי ערך כשבועיים.
לצנצנת אחת הדבקנו מדבקה שכתוב עליה 'אהבה' ולשנייה הדבקנו מדבקה שכתוב עליה 'שנאה'.
במשך שבועיים ניגשנו יום יום לצנצנות ובהתאם למה שכתוב הרעפנו מחמאות או השמצות. בלב ובקול רם.
היה משעשע מאוד!
הנה התוצאות:
צנצנת אהבה כעבור שבועיים:
צנצנת שנאה כעבור שבועיים
הצנצנות זו לצד זו
